כשעברנו לגור בבית שלנו – שאותו תכננתי ושיפצתי -היינו משפחה קטנה: אבא, אמא, וילד בן 3. את דירת ארבעת החדרים חילקתי באופן ברור – סלון, חדר עבודה שמחובר לסלון, חדר שינה, וחדר ילדים. ברבים. כלומר, כבר אז היה לי ברור שילדי יחלקו חדר.
אני מאמינה שהמגורים המשותפים תורמים לקרבה ולשותפות בין אחים. אני מאמינה שהתחלקות בחלל, במשחקים, בסיפור שלפני השינה ובלחשושים שלפני ההרדמות מעמיקה את הקשר ומחזקת אותו. ומהצד השני של המטבע – אני מאמינה שדירה בת ארבעה חדרים צריכה מקסימום חללים ציבוריים ומינימום חללי שינה. הרי ילדים, כשהם קטנים, נמצאים בעיקר בחלל הציבורי, באזורים בהם אתם נמצאים. לכן תכנון הדירה מכיל הרבה שטח משותף ופתוח, ובו אנחנו נמצאים רוב היום.
נחזור למשפחה הצעירה: אמא, אבא, ילד. סידרתי את חדר הילדים עם הפריטים הבאים: ארון בגדים, שידה, מיטה, כוננית למשחקים ומרבץ כריות.
חדר הילדים כאשר נכנסנו לדירה כמשפחה צעירה. זו היתה נקודת ההתחלה. צילום: אילן נחום
נתחיל משידת ההחתלה המקסימה, שקיבלתי מחברתי רונית כפיר. אם קראתם את הפוסט הקודם בבלוג שלי, אתם כבר יודעים מה אני חושבת על השימושיות של הרהיט הזה. המעבר לדירה הזאת ליווה את ההכרה ההתחלתית שהשידה לא שימושית לי, וזמן קצר לאחר שעברנו (והתמונות שתראו פה צולמו), העברנו אותה למשפחה אחרת.
ארון הבגדים כאן אינו ארון כלל, אלא ספריה של איקאה מדגם LIATORP . עומקה של הספריה 37 ס"מ והיא בדיוק מתאימה לקיפול בגדי ילדים. עומק ארון סטנדרטי – 60 ס"מ – נובע מהגודל הנדרש לתליית חולצה של גבר על קולב. אין קשר בין המידה הזאת לקיפול בגדי ילדים. עוד על הLIATORP כארון מושלם לחדר ילדים ניתן לקרוא פה – פוסט שהקדשתי לרהיטי איקאה בחדרי ילדים. בפוסט זה תוכלו לקרוא גם על כוננית אחסון המשחקים שהצבתי ממול – BESTA של איקאה. איקאה מייעדת הסדרה הזאת כרהיט סלוני, אולם לטעמי היא מושלמת במידותיה דווקא לאחסון צעצועים.
בין כוננית הצעצועים למיטה נמצא מרבץ כריות. זה היה בין המרבצים הראשונים שתכננתי, אבל מאז תכננתי והכנתי רבים כאלה ללקוחותי. כל חדר ילדים צריך פינת מרבץ: כאן מתכרבלים. כאן קוראים סיפור לפני השינה. כאן גורבים גרביים ונועלים נעליים, ואצבעות מהוססות לומדות לקשור שרוכים לראשונה. כאן מדגדגים ילדים עד שהם מתפקעים מצחוק. לכאן הילדים שלי הולכים לפעמים, כמישהו העליב אותם. וכן, כאן מחבקים אותם ומקשיבים עד שמפציע לו חיוך. אני ממליצה לכל מי שמתכנן חדר ילדים למצוא את המקום בחלל ליצירת פינה רכה ומפנקת של מזרן וכריות.
מרבץ כריות להתכרבלות, בין שידת בסטה ומיטת קריטר – שתיהן מבית איקאה. צילום: אילן נחום.
הנה עוד מרבץ כריות מפנק, בחדרם של מיכל ודניאל התאומים. עבודה של הרפדית אביבית פורת. צילום: אילן נחום, עיצוב משותף עם רוני ברטל.
המיטה שנבחרה להדר בן השלוש – היא מיטת מעבר מדגם KRITTER של איקאה. בואו נדבר על מיטות מעבר, טוב? בעיני, מיטת מעבר היא המצאת המאה. הקריטר של איקאה מגיעה במידות של 160*70, לעומת מיטת נוער טיפוסית, שרוחבה (במקרה הטוב!) 90 ואורכה 200. ילד בן שלוש לא צריך מיטה כל כך גדולה. גם לא בן ארבע. ליתר דיוק – הדר שלי יהיה בן 8 השנה, וגובהו 124 ס"מ (והוא ממוצע לגילו). מיטה שאורכה 160 מספיקה לו בכיף. בקרוב הוא יקבל מיטה חדשה, גדולה יותר, אבל עד עכשיו – לא היה בה צורך. מעבר לכך, העיצוב של מיטות הנוער נוטה להיות מאסיבי יותר, מכביד יותר ומצופף. מיטות המעבר נוטות להיות עדינות, נמוכות ומינימליסטיות יותר.
מה כן צריך בחדר של ילדים? שטח פנוי. מקום לבימבות, להרכבת פאזלים, להסעת מכוניות, להקמת מאהל משמיכות בשבת בבוקר. כל הרהיטים הגדולים מדי – ארון עמוק מדי, שידת החתלה נמוכה ועמוקה, מיטה בומבסטית – באים על חשבון הצורך הממשי של חדר ילדים – אחסון מדויק ומרחבים פתוחים.
תכנון החדר עבור ילד אחד
כשהדר היה בן 3.5 נולד אחיו, ארבל, ואחרי זמן מה ניגשתי להפוך את חדר הילד, לחדר ילדים. העקרונות שהנחנו אותי בבחירת הרהיטים קודם רק התחדדו – הרבה אחסון – אבל פרקטי, מיטות מעבר, פריטים לא יקרים שניתן להחליף בלי כאב לב רב מדי.
חדי העין ישימו לב שהרצפה התחלפה. היתה בעיה הנדסית במצע שתחת הרצפה ואנחנו נאלצנו, בלב כבד, להחליף את הרצפה המצוירת שיצרתי לחדר. במקומה בחרתי דווקא בווד גאלרי פרקט עץ אגוז עם הרבה עיניים וגימור גס (תחשבו פרקטי, חברים. באמת שלא רואים עליו כלום….). הקיר האחורי של החדר נצבע בגוון טורקיז עמוק, שמהדהד את גווני הרצפה המצוירת זצ"ל.
שלושה ארונות LIATORP נותנים את מענה האחסון העיקרי בחדר. צילום: שי אפשטיין
ממה מורכב הריהוט בחדר הבנים? את האחסון העיקרי נותנים שלושה ארונות LIATORP צמודים. שניים מהם עם דלתות משמשים כארונות בגדים, נעליים, מצעים וקצת משחקים. הדלתות של הרהיט מגיעות עם זכוכית, ואני הוספתי להם וילונות מבד כותנה מודפס בחלק הפנימי. ארון שלישי נרכש ללא דלתות והוא משמש כספריה וארון משחקים. אחד היתרונות של סדרת ה LIATORP הוא שהיא מותאמת לצירוף. הקרניז העליון והתחתון מתפרקים בצדדים ומגיעים עם מחברים בכדי ליצור רצף. אגב, הארון הזה לא מאפשר תליה. כלומר, כמה חולצות חגיגיות שעברו גיהוץ תלויות דרך קבע אצלי בארון.
בחלק האחרון הזמנתי מגיל בן טוב – נגרית אקליפטוס – רהיט מיוחד: רציתי שהמיטה לא תהייה שקועה בתוך הנישה שבין הארון ובין הקיר – ולכן תכננתי רהיט קטן. בחלקו התחתון יש ארגז עמוק עם דלת שמתרוממת כלפי מעלה (אצלנו מאחסנים שם את התחפושות). מעל – שני מדפים עבור הפריטים שיקרים ללב הדר כרגע, אזור שהוא של האח הגדול בלבד.
המיטות מסודרות בצורת ר' ותופסות כמה שפחות שטח משחק. צילום: שי אפשטיין
דווקא בגלל שאני מעודדת (אהם, כופה…) עליהם את השהייה אחד במחיצת השני, אני משתדלת גם לתת לכל אחד את האזור האישי שלו. גם השמות מעל כל מיטה, משרתים את אותה מטרה. זה שלי, זה שלו. לכל אחד יש את הדברים האישיים והפרטיים שלו בתוך החדר.
המיטות – שתי מיטות מעבר מסוג KRITTER. כיום הם ישנים בתצורת ר, כאשר הרגליים שלהם פונות פנימה והראשים שלהם בקצוות הרחוקות (אבל תצורת השינה השתנתה במהלך השנים). בקצה המיטה של ארבל הזמנתי מרבץ חדש, מותאם לגודל ולשטח הפנוי שנותר לנו – במקרה הזה ריבוע של 80/80. את המרבץ והכריות תפרה אביבית פורת מסיפור כיסוי , לפי שילובי בדים שאני בחרתי והבאתי.
המרבץ קטן יותר מהקודם, אבל עדיין מאוד שימושי לנו, מדי יום. צילום: שי אפשטיין
הדר וארבל, מרץ 2017. צילום: אלה סברלדוב קרן
כן, אני יודעת מה אתם חושבים. זה כל כך מסודר. אז זהו… שלא – לכבוד הצילומים הרציניים עושים מסדר המפקד בחדר, אבל ביום יום, החדר הוא חדר ילדים פעיל והוא מתבלגן בהתאם.
צילום אייפון שלי. סתם יום טיפוסי.
שקועים במשחק עם חבר. צילום אייפון.
עם זאת, השתדלתי למצוא כמה שיותר מקומות אחסון זמינים ונוחים. קודם כל, כוננית הבסטה האהובה עומדת על הקיר שלצד דלת הכניסה ומכילה משחקי קופסה, פליימוביל ושאר ירקות. מתחת למיטות יש ארגזי פלסטיק שטוחים על גלגלים (מהסוג שקונים באייס ודומיו) עם כמויות של לגו דמויות ועוד. התחפושות, כבר אמרתי, בארגז המצעים שמאחורי המיטה, ועוד תחפושות בארגז האדום שמעל הארון. כלי נגינה בארגז אחר. האופניים קשורים בחדר המדרגות. עם זאת – אין ברירה, שני ילדים ב 10.5 מ"ר דורשים סינון ומיון רציף של הציוד. חורף /קיץ, משחקים, יצירות – מה שלא בשימוש יוצא מהחדר והולך לאחסון או לתרומה. או לפח. אל תספרו להם.
תכנון החדר לשני ילדים
"אמא! ראית את ה #$$%^& שקיבלתי ביום הולדת בשבת?" (בפח, חברים. בפח.) צילום: אלה סברלדוב קרן
לסיכום, אלה העקרונות שמנחים אותי בתכנון חדר לשני ילדים:
- ריהוט שמתאים לצרכים של הילדים *כרגע* ולמידותיהם הנוכחיות.
- כתוצאה מסעיף 1 – ריהוט לא יקר, כזה שנקנה בחנות ולא תוכנן לפי מידה לנישה, שאפשר להזיז, לשנות או להעביר הלאה בלי כאב לב.
- כמה שיותר שטח רצפה, עדיף לילדים בגילאים צעיר.
- לעשות את כל המאמצים ליצור מרבץ התכרבלות בתוך החלל. זה משתלם.
אבא ובן. צילום: אלה סברלדוב קרן
כאן תם פרק א' של הנושא – חדר שגדל עם המשפחה. מתישהוא בעתיד אכתוב פרק נוסף, ובו הילדים כן מקבלים מיטות נוער, ואחותם העתידית מצטרפת אליהם בחדר. אבל זה עוד יקח זמן.