השוקת – הפיצוח הפרטי שלי

אתם ודאי יודעים שאני כותבת הרבה על סדר וארגון בבית.  חלקכם אולי חושבים: "מממ…. בטח הבית של ליאת ממש מאורגן ומסודר" .אז זהו, שלא. אני אישה מבולגנת. בנוסף, בחרתי לי בן זוג מהמם – חכם, אוהב ומפרגן – אבל מבולגן. ממש מבולגן. מפאת כבודו ונפלאותו הכללית, אני לא אנקוט במילים חריפות יותר (כמו, אהם, חורני….), אז תסתפקו ב'ממש מבולגן'.

יחד, אנחנו מגדלים שלושה ילדים בדירה תל אביבית המכילה ארבעה חדרים על 87 מטר, ואנחנו משתדלים לשמור אותה מאורגנת.  אני אומרת 'משתדלים', כי לא תמיד זה מצליח.

לפעמים, אני מעלה כאן תמונות של ארונות כניסה נהדרים כמו כאן או כאן, שמיועדים לשמור על הסדר בבית: אדם הנכנס הביתה יוכל עצור ולפשוט מעליו את חפצי הרחוב. להוריד את המעיל (לפתוח את הארון, ולתלות אותו בפנים). לחלוץ נעליים (לפתוח מגירה ולהניח אותם בפנים). לשים את התיק בתוך תא או מגירה יעודית, ולסגור אותם.  להיכנס לבית כשאתה נקי.

רק שכל אלה – לא יעבדו אצלנו. אם מישהו מבני הבית יצטרך לפתוח ארון כדי להניח בו את התיק, ועוד לסגור אותו אחר כך – התיק פשוט יהיה זרוק על הרצפה. אנחנו פשוט כאלה. יש משפחות כאלה, יש בתים כאלה. יש ערימה של בלאגן בכניסה לבית. תיקים, שקיות, קניות, נעליים, יצירות. ושום ארון לא יתן כאן מענה.

לבית שלנו נדרש פתרון פשוט לתפעול, משהו שאפשר לזרוק לתוכו את התיקים והשקיות, ועדיין ירגיש מסודר. 

קצת התלבטתי לפני שהבנתי בדיוק איך הרהיט הזה אמור להיראות: תיבה פתוחה כלפי מעלה, נאה ואסטתית, אבל גם מרווחת ופרקטית.  כך נוצרה השוקת: הרהיט שהביא סוף לבלאגן בכניסה לבית שלנו.

Liat Evron Interior Design

זו השוקת. היא מוצבת בסמוך לדלת הכניסה.

הסתובבתי זמן מה עם מחשבות לגבי הרהיט הזה, עד שיום אחד הציעה רביד אביסרור פורת סדנה לצביעת שידה אצלה בנגריה. התקשרתי אליה ושיתפתי אותה במחשבות שלי, שלחתי לה שרטוט לרהיט שדמיינתי, והיא שיתפה פעולה. היא ניגרה את השוקת, אני צבעתי אותו במסגרת הסדנה שלה, ורביד עשתה לו עוד כמה פינישים.

Liat Evron Interior Design

בתוך השוקת פרשנו טפט פלסטי עם דוגמה עדינה, והשתמשנו בלייסט עץ מעוגל כדי לתת גימור איכותי ולמנוע קילופים.

המידות של השוקת הן 130/40. אפשר להניח בה תיקי בית ספר בקלות, תיק החתלה או תיק גב עם מקום ללפטופ, בדוק. בתקופות שונות מונחים בה גם סקייטבורדים וקסדות, כדורים או עבודות יצירה.  הרגליים הגבוהות שומרות על תחושה אוורירית גם כשהיא עמוסה (שזה תמיד). הילדים מניחים את הנעליים מתחתיה.

 

Liat Evron Interior Design

גווני התכלת והירוק נבחרו בהתאם לסקאלת הצבעים של השטיח המצויר בכניסה לבית. האריחים האלו הודפסו בהזמנה מיוחדת לבית, ואני אוהבת אותם היום כמו ביום שהזמנתי אותם, לפני 6 שנים.

השוקת היא הפיצוח הפרטי שלי. אני לא יודעת איך חיינו בבית בלעדיה. זוהי בעצם פינת בלאגן ייעודית, שמאפשרת לשאר הבית להישאר מסודר (אהם… יחסית, כן?). עם זאת, חייבים לזכור שזה רהיט כניסה קטן. צריך להקפיד לרוקן אותו על בסיס קבוע, למיין את כל מה שמצטבר שם ולהשאיר את הפריטים החיוניים בלבד.

Liat Evron Interior Design

המאמץ שהושקע בגימור הפנימי גורם לי לחייך. אתם היחידים שאי פעם ראו אותו – השוקת תמיד מלאה. וטוב שכך.

ודבר אחרון – אני יצרתי אותה. כלומר, אני חלמתי ועיצבתי ושירטטתי ובחרתי כל פריט בבית, אבל את השוקת אני עשיתי, בעשר אצבעותי (ועם עזרתה המיומנת של רביד). כשאני מעצבת בתים לאנשים שיש להם ידיים טובות ואוהבים ליצור, אני משתדלת לעודד אותם ליצור משהו משלהם לבית. לנגר, לצייר, לתפור, לרקום – להכין משהו אישי וחד פעמי שלהם לביתם.  השוקת היא הפריט האישי שלי. 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים