כמעצבת, אני משתדלת לחדש, לשנות, לגוון. אני אוהבת את העובדה שלמרות שטביעת האצבע שלי מורגשת בבתים שאני עושה, כל אחד מהם עומד בפני עצמו והוא שונה וייחודי.

עם זאת, יש לי כמה רהיטים שאני חוזרת אליהם שוב ושוב. כי הם מוצלחים – יפים, פרקטיים, יחודיים וורסטיליים. היום אשתף אתכם בחמישה רהיטים שהשתמשתי בהם כמה וכמה פעמים, ולמה. 

מיטת קאריבו של גולן

המיטה הזאת אהובה עלי במיוחד. ברוב החנויות שמוכרות ריהוט לחדרי שינה תתקלו ברהיטים גדולים, כבדים, מגושמים. כאלה שמשתלטים על כל החדר וחוסמים אותו. 

מיטת הקאריבו היא ההפך הגמור: קווים עדינים, מודרניים. זה רהיט מינימליסטי אבל עם נוכחות.  

השתמשתי בה בדירת הפנטהאוז של עדי ודרור, שם גם הצרנו את המסגרת שלה מעט:

קניתי אותה גם לעוד לקוחות, וקניתי אותה גם לעצמי, הביתה.

חדר השינה אצלנו בבית.

הבנים שלי, המיטה של גולן. (וכן, יש לי את המצעים האלה בכמה צבעים…. ) צילום: אלה קרן סברלדוב

עוד אחת שאני אוהבת. ארבל, מיטה. צילום של אלה סברלדוב קרן

כורסת פיטסבורג של אייטמס גלרי

הפיטסבורג, מתוך האתר של אייטמס

הפיטסבורג היא כורסה, ובכן… מדויקת.  כמו בשיר של כוורת, היא "לא נמוכה מדי, לא גבוה מדי… היא כל מה שרציתי, לפי המידה". היא יפה, בקווים עגולים ונקיים, היא מגיעה בכל צבע שתרצו, והיא מאוד מאוד נוחה. 

הנה הפיטסבורג במבט צידי ובכחול, קווים נשיים ואלגנטיים. צילום של שי אפשטיין

והפיטסבורג באפור. ההתרחבות הקלה והידיות המלאות מבטיחות ישיבה נוחה גם לאורך זמן. צילום: שי אפשטיין

מיטת מעבר KRITTER של איקאה

יום אחד, אני אכתוב כאן שיר הלל למיטות מעבר. תהיה כאן מסה ארוכה ומנומקת, שתסביר לכם באופן מדויק למה אין סיבה לקנות לילד מתחת לגיל 7 מיטת נוער.  ותאמינו לי – אתם תשתכנעו…  עד אז, נסתפק בזה: אני מאמינה גדולה במיטות מעבר לילדים. בטח ובטח בדירות עירוניות קטנות.

ובין מיטות המעבר, אני מאוד אוהבת את ה KRITTER של איקאה.

צילום: איקאה

קודם כל, היא משתייכת למשפחת מיטות המעבר הבינוניות בגודלן –  160/70. כלומר היא יכולה לשרת כל ילד ממוצע עד גיל 8. דבר שני – היא חיננית: המיטה צבועה בצביעה אטומה בתנור בצבע לבן, יש לה 2 כבשים חמודות בראש המיטה, והיא יכולה להתאים את עצמה בקלות להרבה חדרי ילדים.

המחיר שלה הוא נגיש מאוד – 495 ש"ח (המזרון יעלה עוד 295 בערך, תלוי בסוג שתבחרו). היא כנראה הרהיט שהשתמשתי בו הכי הרבה פעמים, כי יש מעט מאוד חלופות לו – מיטות ילדים נוטות להיות מאוד גדולות, או לא יפות, או מאוד יקרות (ובדר"כ – שילוב של כל השלושה).

הנה הקריטר בחדרן של שתי אחיות תל אביביות, בת 6 ובת 4.5 צילום: שי אפשטיין

תראו עד כמה היא נעימה בפרופורציות שלה. בחדר ילדים יש כל כך הרבה פריטים שמושכים את העין. המיטה צריכה להשתלב בעדינות ורוך.

אצל הבנים שלי, שתי מיטות KRITTER היו מסודרות בצורת ר. צילום: שי אפשטיין

עוד תמונות מחדר השינה של הבנים ניתן לראות כאן.

שטיח Diamante Printed Rug של Urban Outfitters

עד לפני שנתיים, היה קשה למצוא שטיחים מודרניים קלילים בארץ. האופציות נעו בין שטיחים פרסיים או זיגלרים לבין שטיחי שאגי מנצנצים. בין לבין היו אופציות מודרניות מוצלחות שעלו הון עתק.

מאחר שאראלה עדיין לא צילצלה אל אף אחד מלקוחותי במהלך השיפוץ, התחלתי לחפש אופציות אחרות. וכך גילית ש Urban outfitters , West Elm ,Bed bath and Beyond  ועוד חברות אמריקאיות שולחות לארץ. המחירים שלהן זולים, וגם אם משכללים את עלות המשלוח והמע"מ – זה עדיין יוצא משתלם.

כך הכרתי את שטיח הדיאמנטה:

צילום: Urban Outfitters

מודרני, קליל, לא יקר. גיאומטרי, והסימטריה הפנימית שלו מוספיה תנועתיות קלה וענין נוסף. הוא בהיר אבל כביס, אז ניחא.

הנה הוא בביתם של אורן ועינת

ובביתם של לקוחות אחרים (הקמט במרכז השטיח הורג אותי, שתדעו. אבל אין לי תמונה אחרת….)

אצל אורן ועינת הוא מכסה את רוב הסלון, ורוב חיי המשפחה מתנהלים סביבו.

הוא המוקד למשחקים והשתובבויות.

וילדות מלאות חן.

כרגע אורבן מציעים אותו רק בגרסה השחורה שלו, אבל אתם יכולים לעקוב. כבר פגשתי אותו בכחול כהה, באפור כהה ובהאפור בהיר. כמו כן – בכל האתרים האמריקאים, שווה לחכות לסייל טוב – לאחד מימי הקניות כמו בלאק פריידיי או לסוף עונה. ההנחות מאוד משמעותיות בזמנים האלה.

השז לונג של קורבוזיה

LC4 מידי קורבוזיה, פריאנד וג'נרה

ה LC4 הוא שז-לונג שעוצב בשנת 1928 על ידי לה קורבוזיה, שארלוט פריאנד ופייר ג'נרה. הוא כונה "מכונת ההתרגעות" בגלל הדרך בה הוא משקף את הקימור הטבעי של הגוף, בעוד הוא נראה כאילו הוא מרחף באוויר מעל הבסיס שלו. ה LC4 מאפשר מגוון אינסופי של תנוחות ישיבה, ככול שהמבנה הניתן להזזה מחליק לאורך הבסיס. הוא מוצג כחלק מהתערוכה הקבועה של ה MOMA בניו יורק. (*תרגום מאתר DWR)

השז לונג בביתה של שרון. (גיל בן טוב על כל הנגרות שאתם רואים כאן, אגב). צילום: אווה גז.

השז לונג בבית שלנו. רוב הזמן הוא פונה לטלוויזיה

נסכם – הוא פריט עיצוב איקוני. הוא מאוד פרקטי – בין רגליות הנירוסטה ומושב העור – אי אפשר להרוס אותו. והוא נוח בטירוף. אצלנו בבית, יוצא שבכל רגע נתון מישהו יושב עליו.

למשל חן. צילום של אלה סברלדוב קרן

כל אחד, באופן שנוח לו…

אבל ממש… כל הזמן (חודש שישי וזה, כן?) צילום: אלה סרלדוב קרן.

יכולים לדמיין משהו מאלה אצלכם? ולאיזה פריטים (רהיטים ובכלל)  אתם חוזרים שוב ושוב?

שיהיה לכם חג פסח שלו ושמח, מלא אהבה ואור.